בטומי היום השלישי 13.6.2018
התחלנו את הבוקר בארוחה שופעת במלון, ואז נכנסנו לאוטובוסים. התוכנית להיום – נסיעה לאורך נהר קחלווצ'ורי עם גשר אבן שחוצים לצד השני, עצירה נוספת במפלי מקחונצטי ולקינוח – יקב גיאורגי.
הנסיעה לאורך הנהר מלווה בנופים ירוקים, מלא עצי פרי ומלא מים, או לפחות פוטנציאל למים במקומות שבהם רואים את השפעת חום הקיץ.
תחנה ראשונה להיום – מפל מים שצריך לעלות קצת כדי להגיע אליו, ובדרך מלא דוכנים שמוכרים דבש, אגוזים ושאר מטעמים מקומיים. עולים קצת בין העצים בעמק חמוד שהמים זורמים בו מתחת לגשר, מן הסתם אנחנו לא לבד…
מגיעים למפל הגבוה, עם בריכה קטנה לשבת לידה, להצטלם, לנוח רגע קצת להכנס אפילו למים…
ואחרי מנוחה קצרה יורדים באותה הדרך וחוזרים לאוטובוסים להמשך הטיול.
תחנה שניה לעצירה – גשר אבן נחמד שכולם עוברים עליו לפי התור לצד השני.
נראה איזור תיירותי ביותר, שוב דוכנים, מסעדה קטנה על גדות הנהר למי שרעב, ספינה עם דגל פיראטים למי שמשעמם לו, ובצד השני עומד בחור בתלבושת מקומית, מצטלם עם התיירים המעוניינים (לא היינו מעוניינים…).
עברנו לצד השני, מצאנו שירותים בלי תור (הכי חשוב) וחזרנו להמשך הנסיעה.
נשאר רק לבלות קצת ביקב המקומי, עוד נסיעה קצרה והגענו למה שהתברר כאחוזה מרשימה ביותר.
הוזמנו להכנס פנימה, לראות את היקב על כל חדירו ואוספיו.
בחצר יש אוהלים עם שולחנות וכסאות, קריר ונעים. מגישים לטעימה של יין לבן מקומי, מה שהפך את האוירה לעליזה ביותר. מחוץ לאוהלים מים ודגים וברווזים, גינה מסודרת, יפיפה.
אחר-כך יצאנו שוב להנות מהמוזיקה, האוירה העליזה, היה כל-כך נעים שדינה נכנסה למצב רוח הנכון, התחילה לרקוד בחצר והצליחה גם להדביק את כולנו בחיוך וריקוד במרפסת.
אחרי היין, המנוחה, הריקוד והיופי, עלינו שוב על האוטובוסים וחזרנו בנסיעה נינוחה לעיר, לשוק מקומי שנמצא בתוך מבנים ומסדרונות ארוכים.
לא צילמנו, רק הלכנו ממסדרון אחד לשני, מדוכן שטויות אחד לשוכן שטויות אחר, עם המון מאכלים, בגדים, נעליים, חפצים לבית וחפצים לחצר, והרבה יותר דברים שאנחנו בטוח לא צריכים אבל המקומיים אולי כן.
אחרי סיבוב קצר ותכליתי יצאנו חזרה לרחוב לארוחה קלה של מאפה מקומי, שכלל גם המתנה של חצי שעה עד שהכל יהיה מוכן… אבל תענוג להתבונן בצוות הנשים העוסקות במלאכה.
מדהימות! גם התוצאה.
יום מלא פעילות הגיע לאחר-הצהרים ושם נפרדו דרכינו – יעל ואני (נועה) ירדנו לבלות קצת בעיר, השאר המשיכו לנוח ולהתכונן לארוחת הערב עם ההופעות המקומיות.
מה עשינו בעיר? – ניסינו את הקפה הקר שלהם והתאכזבנו קשות. ניסינו עוד קפה והתאכזבנו יותר, אז בהחלטה לשנות כיוון ולראות קצת נוף – עלינו בקרונית לפסגת ההר.
עליה בקרון פרטי, יופי של מסלול, עוברות מפסגה אחת לשניה ומגיעות לבניין מבריק עם מקום להופעות, עם נוף מכל הכיוונים כמעט ועם מסעדה. שבענו נוף וצ'יפס ולקראת שקיעה חזרנו דרך הנמל, למונית ולמלון…
לשבת עם כולם במרפסת המלון בארוחת ערב טעימה, כרגיל, ולהנות מהופעת זמר ועוד ריקודים עממיים של חבר'ה מוכשרים ביותר.
