סיביו שוב, נוף מוכר. מגיעים וכבר יש חיוך על הפנים.
בטרמינל פוגשים את מיכאל סלע (אבא של דודי סלע הטניסאי) שאומר בשני משפטים את הכל – באתי מארה"ב, עברתי בארץ שבועיים והתחרפנתי מהמחירים, הלחץ והמתח, אני עכשיו נוסע לבית בפטרוסני… ישר התפתחה שיחה, התבררו שורשים משותפים באגד ובטבעון והבטחה לשמור על קשר…
(מנפלאות איתן
מיכאל אמר שפעם הכיר אנשים בטבעון וניסה להזכר מה שמותיהם, ואז איתן ניחש – שון וזהבה ייגר. מכל האנשים בטבעון של פעם אכן אלט המכרים אליהם מיכאל התכוון. מאיפה איתןדע? נו, זה איתן…
מונית לעיר, רביט-הול, שידרוג חדר ומרגישים כמו משפחת המלוכה לפחות. תענוג!
יציאה לאורנג' לקנות סים, סיבוב בעיר, מרק בפינה טבעונית, עוד קצת סיבוב עם שוק תיירים, רחובות מדליקים וקרירות נעימה.
חזרה לדירה ומנוחה נעימה במרחב המפנק.
ארוחת ערב ויש המלצו ץ על מלא מסעדות, אנחנו בוחרים להשאר נאמנים לפנסיון ולאכול במסעדה כאן.
יושבים בחוץ (מעילים, צעיפים) עוד מלא צעירים מסביב, שישי בערב והרבה אנשים פשוט מסתובבים בפיאצה, תענוג להתבונן.
מזמינים ירקות ופסטה, אוכל טעים בדיוק כמו שצריך, לירקות פה יש טעם נוסף אמיתי כמו שהיה פעם לפני שהינדסו אותו. כל ביס נותן עונג קטן של זכרונות.
ארוחה כזו עולה 35 ליי שזה בערך 30 שקל, יצאנו שבעים לגמרי. קצת וודקה לאיתן (במחיר זול באופן שערורייתי) ויצאנו גם שמחים.
הליכה במדרחוב לעכל את האוכל, 3 מקרונים בשבילי לשמחה שלי, ולחדר המדהים עם המיטה הנוחה לשינה טובה עד הבוקר.
בטרמינל פוגשים את מיכאל סלע (אבא של דודי סלע הטניסאי) שאומר בשני משפטים את הכל – באתי מארה"ב, עברתי בארץ שבועיים והתחרפנתי מהמחירים, הלחץ והמתח, אני עכשיו נוסע לבית בפטרוסני… ישר התפתחה שיחה, התבררו שורשים משותפים באגד ובטבעון והבטחה לשמור על קשר…
(מנפלאות איתן
מיכאל אמר שפעם הכיר אנשים בטבעון וניסה להזכר מה שמותיהם, ואז איתן ניחש – שון וזהבה ייגר. מכל האנשים בטבעון של פעם אכן אלט המכרים אליהם מיכאל התכוון. מאיפה איתןדע? נו, זה איתן…
מונית לעיר, רביט-הול, שידרוג חדר ומרגישים כמו משפחת המלוכה לפחות. תענוג!
יציאה לאורנג' לקנות סים, סיבוב בעיר, מרק בפינה טבעונית, עוד קצת סיבוב עם שוק תיירים, רחובות מדליקים וקרירות נעימה.
חזרה לדירה ומנוחה נעימה במרחב המפנק.
ארוחת ערב ויש המלצו ץ על מלא מסעדות, אנחנו בוחרים להשאר נאמנים לפנסיון ולאכול במסעדה כאן.
יושבים בחוץ (מעילים, צעיפים) עוד מלא צעירים מסביב, שישי בערב והרבה אנשים פשוט מסתובבים בפיאצה, תענוג להתבונן.
מזמינים ירקות ופסטה, אוכל טעים בדיוק כמו שצריך, לירקות פה יש טעם נוסף אמיתי כמו שהיה פעם לפני שהינדסו אותו. כל ביס נותן עונג קטן של זכרונות.
ארוחה כזו עולה 35 ליי שזה בערך 30 שקל, יצאנו שבעים לגמרי. קצת וודקה לאיתן (במחיר זול באופן שערורייתי) ויצאנו גם שמחים.
הליכה במדרחוב לעכל את האוכל, 3 מקרונים בשבילי לשמחה שלי, ולחדר המדהים עם המיטה הנוחה לשינה טובה עד הבוקר.