שני דברים נוספים גרמו לכך – הרצון לראות מה יש בסביבה, בהתאם לתוכנית הכללית, אבל מזג האויר עומד להתהפך ולא נוכל להגיע לשם בהמשך הטיול אלא היום ואולי מחר. אז היום.
מנפלאות איתן
על הבוקר טלפון מבית הספר – מערכת הצילצולים לא עובדת.
באופן מוזר ממש לפני הנסיעה איתן הכין מחשב ייעודי חלופי למערכת הצילצולים. כל מה שנשאר זה להזכיר ליוסי שיש פתרון, ורק לחדש רשיון ולהפעיל.
נחזור ללוז, יש מפלי בלאה ואגם בלאה ודרך טרנספרגרשן, כל מיני שמות לאותו מסלול, שמזכיר נסיעה קודמת בטרנס אלפינה ומעורר ציפיות, וגם קרוב לסיביו. אחרי ארוחת בוקר בסיסית וטעימה במאורת הארנב נסענו לאוטונום ואספנו את הרכב. טיפ עם אוטונום – הם תמיד משדרגים את הרכב, היחס שלהם מצוין, שווה לדבר איתם לפני כן ולתאם הגעה, לשאול שאלות, לברר בע"פ, השירות שלהם מצוין.
אספנו את הרכב ובסביבות 11 יצאנו לדרך.
בהתחלה מישור ואחר כך ימינה ומתחילים לעלות, עצים, קרני שמש, עלים נושרים… יופי סתווי ופתאום שלט דרך שאומר שאנחנו על הטרנפרגרשן, אכן יפה.
בשלב כלשהו מלא מכוניות ודוכני תיירים – חלפנו על פני הרכבל בדרכנו למעלה. עוד כמה קילו טרים ומגיעים למפל.
נו, לא כמו שכתוב, לא כמו בתמונות, בעונה הזו של השנה יש זרימת מים בסיסית והמפל נראה כמו נחל קטן אצלנו. התגברנו נל זה והמשכנו לאגם.
הדרך מתחילה להתפתל, כתמי שלג לבנים נראים פה ושם, בעיקר אנשים שעוצרים בפינות שונות ומצטלמים, אוכלים, סתם צופים בנוף… אחרי הכל זה יום ראשון ואנשים בחופש, מטיילים.
עולים ועולים וגם עוצרים מדי פעם לצלם ולהתפעל, עד שהגענו לאגם, יותר נכון לצפיפות האנושית, לדוכני האוכל ולחניה הצפופה ליד האגם.
עם זאת שום דבר לא מוריד מיופי הטבע שסביבנו, מהחוויה הגבוהה, ובסופו של דבר התמונות המדהימות המצלמת הסלולרי של איתן, עד שנגמרה הסוללה.
הקור בגובה הזה יצר מלבד אגם קר, גם נטיפי קרח על הסלעים ומים שזורמים בטיפטופים עדינים למטה, פינת חמד.
הגובה הספיק לנו, יצאנו חזרה בתוכנית לעבור דרך הקניון לפני שחוזרים למאורה, ואכן לשם הגענו.
רשימת קניות שבוצעה חלקית, ארוחת מזנון מהיר, הליכה מרובה ומעייפת אבל עשינו את זה.
מרוצים ומותשים חזרנו לפנסיון, אכלנו ארוחת ערב כמו אתמול, סגרנו חשבון כדי לצאת למחרת מוקדם בלי מגבלת צ'ק-אאוט.
סיבוב קטן בעיר בלילה והפעם שקט כי מחר יום עבודה רגיל, וסגרנו את היום בחדר הנפלא.