התוכנית המקורית היתה להגיע לבראשוב ורק למחרת לסיניה, אבל אז התברר שהארמון שם סגור בשני ושלישי, המלצות חמות שיכנעו רותנו לשנות כיוון ולנסוע מסיביו ישירות לסיניה.
יצאנו מסיביו וגילינו את המול הגדול של העיר. עצרנו לקנות רק כמה דברים וקנינו קצת יותר, בהנאה מהמבחר, האיכות והמחירים הנוחים.
המשכנו בנסיעה נינוחה כשעה נוספת ועצרנו במסעדת דרכים בצומת בה אפשר היה לשנות נתיב. אכלנו בלינצ'ס טעים, גילינו גינה מעניינת וחזרנו לגלות שעדיף להמשיך בדרך המומלצת, כי השניה לא נוחה כלל.
נסיעה די ארוכה אבל נוף מדהים ודרך מסודרת, היה ברור שנגיע בזמן ונראה את אוצרות הארמון.
לא לקחנו בחשבון פקק ארוך ומייגע ללא כל סיבה נראת לעין, ולא לקחנו בחשבון שאין הסעה לארמון וצריך לעלות ברגל את כל המרחק, וכך הגענו כמה דקות אחרי שנסגרה הקופה ונשאר לעמוד בחוץ ולהתאכזב, לראות את המעט שאפשר ולהנות ממה שיש בחוץ.
יצאנו מסיביו וגילינו את המול הגדול של העיר. עצרנו לקנות רק כמה דברים וקנינו קצת יותר, בהנאה מהמבחר, האיכות והמחירים הנוחים.
המשכנו בנסיעה נינוחה כשעה נוספת ועצרנו במסעדת דרכים בצומת בה אפשר היה לשנות נתיב. אכלנו בלינצ'ס טעים, גילינו גינה מעניינת וחזרנו לגלות שעדיף להמשיך בדרך המומלצת, כי השניה לא נוחה כלל.
נסיעה די ארוכה אבל נוף מדהים ודרך מסודרת, היה ברור שנגיע בזמן ונראה את אוצרות הארמון.
לא לקחנו בחשבון פקק ארוך ומייגע ללא כל סיבה נראת לעין, ולא לקחנו בחשבון שאין הסעה לארמון וצריך לעלות ברגל את כל המרחק, וכך הגענו כמה דקות אחרי שנסגרה הקופה ונשאר לעמוד בחוץ ולהתאכזב, לראות את המעט שאפשר ולהנות ממה שיש בחוץ.
חזרנו לסיניה למלון שהיה ברירת מחדל יחסית, ארוחת ערב במסעדה מקומית שההמלצה עליה התבררה כממוצעת לחלוטין. לילה במלון, ארוחת בוקר ונגמר היום השני.