התכנון של היום –
לעשות מסלול סיבובי שמתחיל ונגמר בטופליצה, ועובר דרך 4 אתרים יפים:
1. האגם האדום.
2. צוקי ביקאז', קרוב מאד לאגם.
3. סכר ביקאז' ואגם גדול שנוצר מהקמת הסכר הזה.
4. מקור המים המינרלים של בורסק, עיירת מרפא שננטשה ועכשיו חוזרים ומשפצים אותה.
מסלול של כמה שעות עם הפסקות, מספיק ליום שלם.
קמנו ליום קריר עם טיפטוף קל. יצאנו למרפסת וגילינו שאנחנו לא לבד, הסוסים יצאו לאכול גם כן.
קיבלנו ארוחת של נקניקים, גבינה צהובה, ביצה וקצת ירקות, עם סלט חצילים(!) ובחורה מקסימה דוברת אנגלית שוטפת, שקיבלה אותנו בחיוך והסברים מפורטים לגבי כל מה ששאלנו.
במיוחד התברר שארוחת הבוקר הבסיסית הזו מתחילה מאוחר, אז כבר הבנו שמחר מוותרים עליה,ולכן קיבלנו הסבר מפורט איפה לעצור מחר בבוקר לקפה.
יצאנו לדרך, החלק הראשון – להגיע לאגם האדום – לפי המסלול זו שעה נסיעה נינוחה, אבל כמובן שקודם כל עוברים בשוק – להתרשם מהירקות ומהצבעוניות האורגנית, ולהכנס ל"לידל" – לקנות כמה פלצ'ינקות לדרך, שלא נהיה רעבים חלילה.
עוד קצת ואנחנו בדרך, עצירה ראשונה לקנות דבש, טעים וצהוב כמו הדבש של פו הדב, ומוכרת מקסימה שלא מדברת מילה אנגלית, אבל מסבירה מצויין לגבי כל דבש.
אחריה היו עוד כמה תחנות כאלו, גם עם פטריות, גם עם משאית שהיא הכוורת הניידת עצמה, אבל אצלה קנינו והצטלמנו למזכרת.
ממשיכים בנוף ההררי המקסים, יורדים להתרשם ולהצטלם, ואכן כעבור שעה קלה מגיעים לתחנה הראשונה: האגם האדום
עדיין מטפטף ונעים ביותר לטייל, אנחנו יורדים מהחניה לכיוון האגם הקטן. זה מה שכתוב לגבי המקום:אחד האגמים המיוחדים ברומניה, נוצר ע"י רעידת אדמה בשנת 1837, השם ניתן לאגם עקב צבע האדום שנשקף מן המים עם זריחת השמש, סחף האדמה שהותירה בתוכו גזעי עצים שנשרפו. ניתן לראות את שרידי העצים שמתו זקופים ומבצבצים להם בהמוניהם מתוך האגם בגובה של עד שלושה מטרים. האגם וההרים המקיפים אותו מרשימים ביותר.
נעמדנו ליד הגדה לצד הסירות והברווזים, המים צלולים וניתן לראות את הקרקעית הירוקה, היום הוא לא אדום…
הנהר ממשיך ישר, אבל הדרך נפסקת ומובילה למעלה לביתני המכירות ולמסעדות עם הקבאב הנפלא, רק שאנחנו בתחילת היום ולגמרי שבעים, כך שויתרנו על האוכל, קנינו מזכרות כמובן וחזרנו לרכב להמשיך בטיול, והנה כבר –
תחנה שניה: מצוקי ביקאז'
ההמשך קרוב ביותר, נהר ביקאז' ממשיך והפעם עובר בין מצוקים מרשימים שנקראים, איך לא, מצוקי ביקאז', נסיעה של 10 דקות ואנחנו מול נוף הררי שמוציא אותנו מהרכב כדי לעמוד בין הצוקים ולהתרשם מהעוצמה והיופי. כמובן שגם כאן יש דוכנים לתיירים, הפעם ויתרנו עליהם, ורק טיילנו קצת לאורך המצוקים. הליכה קצרה, איתן חיכה לנו בהמשך עם הרכב, הגענו אליו וחזרנו לנסוע. הדרך עוברת עוד בנוף המרשים הזה, שעה נוספת של נסיעה בין הרים, לצד הנהר, כפרים קטנים, והגענו לסכר.
תחנה שלישית: סכר ביקאז'
חנינו בצד אחד, עברנו ממעקה הימני לשמאלי וחזרה, לראות את האגם מצד אחד והעמק מצד שני. עוד קצת מול הנוף ואנחנו חזרה ברכב, נוסעים על הסכר ומתחילים לעלות להרים המקיפים את האגם.
נסיעה קצרה ואנחנו מול הסכר, עם כבשים על צלע ההר משמאל, והמים מימין,גדר ושלט עם מפה של כל האגם.
עצרנו, ירדנו להתרשם מהנוף, מה שלא הרשים במיוחד היה הלכלוך המצטבר ליד השלט, ככל הנראה בחלק הזה של האיזור סיירת הנקיון עדיין לא עברה. הסתפקנו בעצירה קטנה וחזרנו לרכב להמשיך ולנסוע על רכס ההר לצד האגם, ולהנות מהנוף הנפלא. הדרך ממשיכה לאורך בתים מענינים, המון ירוק, הווי כפר הררי, ואז יורדים לגשר ארוך ויפיפה שחוצה את הנהר ומוביל אותנו להמשך לתחנה הרביעית.
תחנה רביעית: בורסק
עיירת מרפא ישנה ובה מעיינות מסוגים שונים. 
בעבר ישבו פה מרפאים ונתנו מרשמים לפי מספר המעיין, כל מה שהיה צריך זה ללכת ולמזוג קצת מים לבקבוק וזהו. האמת שגם היום המים משיכים לזרום, הנה אנחנו בתמונה מתבוננים במעיין שנמצא בתוך מבנה פתוח עם מדרגות המובילות למטה, אבל העיירה עדיין לא חזרה לתיפקוד מלא של עיירת מרפא שוקקת חיים.
למרות שננטשה בעבר ועכשיו חוזרים ומשפצים את הבתים הישנים, ואולי בגלל זה, העיירה מקסימה ונעים לטייל בה, הרחוב הראשי כבר משופץ כולו, ואנחנו התעקשנו שהמקום דומה מאד לראש פינה… או משהו כזה.
כבר אחר-הצהרים, קצת התעייפנו ביום הנסיעה הזה אבל החוויות מצדיקות את האמץ, עוד קצת וחזרנו לטופליצה, להר הצנוע ולפנסיון המוכר.
מקלחת, ארוחת ערב יוצאת מהכלל והפעם עם בחורה מקסימה, דוברת אנגלית שוטפת, שהנעימה לנו את הערב בשירות מצויין וסיפורים מעניינים על המקום והאנשים. להמלצתה עשינו צ'ק-אאוט בערב כדי לצאת מוקדם בבוקר, וקבענו שנאכל בבית קפה בעיר, היחיד שפתוח בבוקר, לדבריה.
כל שאר התמונות של היום נמצאות באלבום בלחיצה על התמונה הקטנה –
 |
| רומניה 10-9-2015 |
