שמענו קולות שירה ועקבנו אחריהם.
מרחוק ראינו הרבה אנשים עומדים ושרים, התקרבנו ונכנסנו לתוך מרחב שירה נפלא.
מצאנו נקודת תצפית בתוך ההמון השר ופשוט הקשבנו.
לא הבנו מילה, אבל לראות את האנשים עומדים ונהנים לשיר, להתבונן במנצח המתלהב – היה מרגש ביותר.
המנצח הפסיק מדי פעם כדי לתת הוראות, המנחה אמר כמה דברים משלו, הקהל הגיב בצחוק, בהקשבה, בתיקון מה שהתבקשו לתקן, ואז שרו שוב אבל יותר נכון (כנראה).
נראה בהתחלה שכולם עומדים איפה שבא להם, אבל מהר מאד הבנו שיש מרחב גברי ומרחב נשי, וגם השירה נחלקת לגברים ונשים כנראה לפי הטקסט, כך שלעמוד באמצע ולהקשיב הפך את כל האירוע להשתתפות במרחב שירה מכל הכיוונים.
הספקנו לשמוע שני קטעים שונים, ואחר כך כולם התפזרו.
הנה כך זה נשמע ונראה:
