הזמנו טיול לחומה
כלומר הכל אורגן בהתייעצות עם צוות הגסטהאוס היעיל שהמליצו על הנתיב הנכון, ארגנו את ההסעה וכל השאר. בחרנו באתר הפחות מתוייר (יחסית) מוטניו, יחד עם נסיעה וארוחת צהרים, לא כולל את הרכבל (שעולה יותר מהכניסה, מסתבר).
התחלנו את הבוקר (7:00) בשעה של איסוף שאר הנוסעים לטיול, ראינו את בייג'ין בבוקר רגיל של פקקים לעבודה. פעם היו אופניים, היום אלו מכוניות, כמו כל עיר מערבית אחרת.
אחרי איסוף כולם יצאנו לדרך, נסיעה מחוץ לעיר והנוף משתנה – יותר עצים, מים, שדות, אנשים, אופנועים ואופניים, עגלות מכל מיני סוגים, ואפילו עצירה להפסקת שירותים בכפר קרוב לחומה, שיקול נבון כדי להגיע ומיד להתחיל בטיול בלי הפסקות מיותרות.
כולם רצו קדימה, אנחנו הלכנו בנחת
הקצב של הסינים מהיר כמו הדיבור), עברנו בצד ליד דוכני התיירים, קנינו שני מקלות הליכה לבדוק עד כמה יעיל ללכת בסגנון אלפיניסטי (יעיל), והגענו לרכבל אחרי שכולם עלו, כך שהיה לנו קרון משלנו.
יעילות מדהימה, אין תחושה של עומס או של הרבה אנשים (ויש הרבה) שקט ונעים. הגענו למעלה, חם כרגיל, מדרגות – גם כרגיל, ואחרי מנוחת מים וצילומים עלינו לחומה.
הגענו למעלה והנוף לכל הכיוונים מדהים
פנינו ימינה, לעמדת שומרים קרובה, מבנה האבן שומר על קרירות, רוח קלה נשבה מבעד לחלון, ונשארנו כמה זמן בנקודה הזו כדי להנות מהנוף, העוברים ושבים, המיזוג והמנוחה.
ואז פנינו שמאלה, חזרנו על עקבותינו והמשכנו עד העמדה מצד בצד השני, שיש בה קומה שניה לא משוחזרת ואפשר לראות איך הזמן השפיע על החומה בלי ששיפצו אותה יותר מדי.
מדרגות תלולות קצת ואפילו פיר כניסה ללא מדרגות אבל עם מרווחים בין האבנים שמאפשרים לעלות, עלינו בקלילות מעוררת כבוד כדי להכנס למבנה עם חדרונים ונוף מדהים מול העיניים.
האובך התמעט ואיפשר לנו לראות את העמקים למטה, הבתים, ההרים הרחוקים, כמו הציורים הסיניים אבל במציאות. רוח קרירה, שקט, הכל יפה ונעים, אז נשארנו שם קצת, ישבנו ברום המדרגות ונהנינו מהנוף, מהאנשים, מהתחושה שהנה – אנחנו יחד על החומה הסינית.
הזמן כמעט נגמר וחזרנו לנקודת המוצא, עוד קצת ישיבה על מדרגות החומה וספיגת המראות, וירדנו ברכבל למטה.
התחלנו לרדת למטה, אחרי כל ההליכה הזו החלטנו לרדת ברכבל ולא ברגל, החלטה מבורכת.
ביציאה מהרכבל נתקלים בכל מוכרי המזכרות למיניהם כמובן, אי אפשר להחמיץ את זה, אבל את השירותים צריך לחפש… מצאנו, ואיזה מזל כי ליד השירותים היה גן עם מפלים ופינת חמד, נפלא להתאוורר קצת, בטוח לא משהו שהיה כשהקימו את החומה אלא נועד לנו התיירים, וטוב שכך.
זו היתה הפסקה מבורכת, אחריה צעדנו לאט בין הדוכנים (לא הצלחנו להתפתות לשום דבר אבל התלהבנו מהדברים הסיניים המצחיקים שיש שם) עד שהגענו לנקודת המפגש של ארוחת הצהרים.
ארוחת צהרים נערכה במסעדת "מר יאנג" וכלולה במחיר כך שלא יכולנו לסרב, כמובן. אנשים מארצות שונות וגם סינים יושבים איתנו (טיול מאורגן, צריך להזכיר שוב), שולחן גדול עם מגש מסתובב שמכסה כמעט את כולו, ומנות שרובן היו טעימות למדי, בעיקר משביעות. לידינו ישבו זוג נחמד ושוחחנו איתם, מהר מאד התברר שהם מכירים את ישראל, ואפילו הצעת הנישואין והאירוסין היו ברומנטיקה הישראלית. כמובן שהיה נעים לשבת בחברתם, כך שנהנינו גם מאוכל טוב וגם מחברה טובה.
נסיעה חזרה שוב בפרידה מהטבע המטופח היטב, עם עצים עטופים בחבל (למה?), הרבה מים, גשרים, ושוב הפקקים של העיר הגדולה. חזרנו לגסטהאוס (אחרי המתנה ממושכת עם המדריכה למונית שתיקח אותנו מנקודת ההורדה ועד החדר שלנו), זה הספיק ליום אחד.
התארגנו ונחנו קצת, אכלנו ארוחת ערב בגסטהאוס ולקינוח הסתובבנו מעט באיזור הקרוב.
תמונות מהיום השלישי
[sgdg path="Drora china 3"]
