קמנו מוקדם בבוקר כדי להגיע למקדש השמיים, לראות איך אנשים מתאמנים בטאי-צ'י, מציירים במים ועוד דברים יפים אחרים. כדי להגיע נסענו באוטובוס כרגע שעה, ונכנסנו בשער הראשי – שער דז'אוחנג (Zhāohēng mén, 昭亨门). מאחר והגענו מוקדם והמקום נפתח רק ב 8 בבוקר, יצאנו לטיול בגן שמסביב לאיזורי המקדש.
הגן עצום מימדים ואנחנו פשוט פנינו לכיוון אחד והתחלנו ללכת. בהתחלה הלכנו במסלול הראשי אחר-כך פנינו לדרכים פנימיות וחורשות נעימות, כך גילינו כמה דברים מעניינים –
- מסלול הליכה כבוש בין העצים, עיגולים עיגולים ואנשים הולכים כמו מדיטציה של בוקר.
- אנשים שעומדים בקבוצה ומודטים לצלילי מוזיקה מרגיעה.
- אנשים מתרגלים טאי-צ'י, פקואה, עומדים ומדברים, סתם הולכים, ספורט של בוקר.
- אנשים שרוקדים ריקודים סלוניים מערביים באחת החצרות שמחוץ למקדש עצמו.
ציפורים והמון עצים מכל מיני סוגים ובעיקר בני מאות שנים. כל המרחב הזה שקט ורגוע, אבל אז שמענו קולות שירה מאחד הכיוונים והלכנו לשם לבדוק מה זו השירה הזו, במיוחד כי טבע ושירה הם שני דברים אהובים, ואם באים יחד אז על אחת כמה וכמה, ומצאנו קבוצה ענקית של אנשים עומדים ושרים, עם שירונים ביד ועם מנצח באמצע, במקהלה מרגשת ומרשימה. נשארנו שם הרבה זמן…
ואז אפשר כבר היה להכנס למקדש, התחלנו כמובן בהתחלה – המזבח העגול (Yuánqiū, 圆丘) – זהו למעשה "מקדש השמיים" האמיתי שנבנה ב-1530.
למבנה שלושה מפלסים – התחתון מייצג את הגיהנום, האמצעי את עולם האדם, והשלישי את גן העדן או השמיים, והכל נשען על המספר 9 – מעגלים, מדרגות, שערים… המספר של הקיסר.
קודם כל הלכנו קצת מסביב, אחר-כך עלינו מהמפלס התחתון לאמצע ולעליון, הגענו לאבן המרכזית עליה עמד הקיסר בטקסים השנתיים, ממנה דיבר אל העם, וכמובן שהאבן חיכתה בסבלנות לאמא שתעלה עליה ותרגיש כמו קיסרית בפעולה.
מזג האויר היה מעונן קלות וקריר, ומרחב גן העדן העליון אכן הרגיש כמו גן עדן קטן ונעים במיוחד בשבילנו.
משם המשכנו צפונה אל המבנה השני, חדר האוצר הקיסרי של השמיים (Huáng qióngyǔ, 皇穹宇), מבנה עגול ומרשים ביותר, ואי אפשר היה להכנס אליו אז רק הסתכלנו והתפעלנו, כשבדרך עוד מבנים מימין ומשמאל, עוד אנשים, עוד פינות מקסימות שרואים רק בתמונות, רעפים מעניינים, דרקונים בפינת הגג. כל-כך הרבה פרטים ועושר מפעים, לא הפסקנו להתפעל.
תמונות מהיום הרביעי במקדש השמיים
[sgdg path="Drora china 4"]
