רומניה 13.9.24 – יום 6

היום יום טיול, ומזג האויר חזר להיות צלול ובהיר. הכלבים המקומיים באו לברך בוקר טוב, אכלנו והתארגנו לאט וברגוע ויצאנו לדרך לכיוון צפון כדי לראות קצת טבע, כנסיות מצויירות מבחוץ, אולי אפילו באפלו, ומסלול הנסיעה מחזיר אותנו דרך פסגות ויערות.

התוכנית היתה להגיע למנזר מסויים שיש בו כנסיה מצויירת, עברנו בין כפרים ובתים מעוררי עניין, חיפשנו באפלו (לא מצאנו) ולכן סטינו מעט מהדרך והימרנו על הגעה למנזר Neamț Monastery שאולי תהיה בו כנסיה מעניינת, ואיזו הפתעה ציפתה לנו – כנסיה מדהימה ביופיה, עם ציורים מכל הכיוונים ועל כל המרחב החיצוני, צבעוניות מדהימה ומפתיעה שגרמה לנו ללכת לאט לאט מסביב, להמציא סיפורים על מה שראינו – לזהות מעט דברים מוכרים ובעיקר להמציא אגדות. מסביב מרחב שקט שנעים לטייל בו, ישבנו על הספסל ונרגענו בשקט ובשלווה שמסביב.
מלבד הכנסיה יש גם מבנים שלומדים בהם צעירים (שהסתובבו במקום ועזרו לנו למצוא את השירותים), וכמובן מטיילים שבאו כמונו להנות ולצלם את המרחב.
ההפתעה של כל המקום הזה השאירה בנו שמחה והתפעמות, וכך המשכנו הלאה בלי לראות בפאלו אבל כן להבין שיש שמורה והם כנראה מתחבאים לנו בכוונה (אמרו שבחורף הם מגיעים קרוב יותר כדי לאכול), אבל ראינו פרות שחורות רובצות בשטח, פיצוי חלקי.

המשכנו לכיוון המנזר שבאמת רצינו להגיע אליו, דרך שעוברת בין כפרים אבל בשלב כלשהו הופכת להיות גרועה ממש, אז ויתרנו. חוץ מזה ראינו כבר את היופי מקודם וזה די הספיק.

המסלול הוביל אותנו לקצה השני של האגם שביקרנו בו לפני יומיים, גשר ארוך שחוצה את המרחב מצד לצד ובדרך כלל מלא מים תחתיו, הפעם הפך להיות מרחב ירוק וכר מרעה לפרות, מים היו מעט. עדיין המעט הזה הוא המון יחסית למה שיש לנו בארץ.

חצינו את הגשר ועלינו להר מצידו השני של האגם, נסענו במסלול שהוביל לאתר סקי שוקק אנשים למרות שהשלג רחוק מלהגיע, עם מראה של צוקי ביקאז מצידם השני. המשכנו דרך ישובים קטנים ובתים בודדים, עד שגם הם נעלמו והכל הפך להיות רק יער ועצים גבוהים, טבע מדהים לנסוע בו.

בנקודה מסויימת העצים פינו מקום לנוף האגם, נקודת תצפית יפיפיה, אז צפינו, צילמנו, הרגשנו גבוה על הפסגה, והמשכנו הלאה, עד לנקודת המפגש – סכר ביקאז משלשום. נכנסנו לעיירה רעבים וחייבים לאכול משהו, אז מצאנו מסעדה שהגישו מרק טעים, בדיוק מה שהיינו צריכים אחרי הנסיעה הארוכה הזו.

עוד קצת והגענו לפיאטרה ניאמץ עם הכבישים שעדיין בשיפוץ, אז התעכבנו מעט בפקקים אבל בסוף הצלחנו להגיע בשלום, אבל במקום לעצור בפנסיון המשכנו קצת לראות מקרוב את הנחל הזורם, ובערב הרמנו כוסית עם פאקלה וגבריאל לכבוד יום שישי.

אלבומי התמונות מחולקים לנושאים, כי צילמתי יותר מדי…

בוקר, הדרך והמנזר

המשך הדרך ושאר ההרפתקאות