יצאנו ממרחב הבתים היישר לנוף של קוים קוים. ההפתעה מעבר לכל סיבוב, ולא משנה כמה הנוף הזה צפוי,גרמה לנו עונג עצום. היה מסלול אחד שהוביל לנקודת תצפית 2, מוקף דוכני מכירה ואנשים.
במקום ללכת בנתיב הצפוי ירדנו דוקא, בדרך שהובילה לתוך הטרסות עצמן, להיות בתוך הנוף ולהרגיש אותו מקרוב.
המשכנו מעט והגענו לעוד מתחם של קברים עתיקים, הדרך מוקפת צמחיה, מים, והשקט מסביב יצר לנו בועה קטנה של עצמנו. בשביל הזה היו כמה מטיילים שעלו לקראתנו, מקומיים שירדו לשדה, ואנחנו רק הסתכלנו מסביב בתענוג.
עם זאת כמה שמרתק ללכת בתוך השדות עצמם, זה לא כמו לראות הכל מלמעלה, אז הסתובבנו והתחלנו בעליה מתונה ורגועה בדרך הראשית.
עוד קצת והגענו לעמדה שמצטלמים בה. שתי ילדות חמודות עשו פוזות למצלמה לבושות בשמלות וכתרים מסורתיים, שיצרו בנו חשק להצטלם גם. אמנם לא לבשנו את השמלות ולא עשינו פוזות, אבל כן קיבלנו כתר על הראש וצוורון מהודר מלא פעמונים עם צלילים עדינים. הרבה תמונות וצחוק.
המשכנו עוד למעלה עד שהגענו לנקודת תצפית 2, שפעם היתה רק חתיכת בטון עם כיתוב עליה, והיום זו עמדה מאובזרת היטב עם מקום להצטלם, קיוסק קטן ועוד אנשים שאחד מהם אפילו צילם אותנו.
עוד קצת טיול של במבוקים, חנויות, עלינו כמה שאפשר והיום כבר כמעט החשיך, אז התחלנו בחזרה.
עצרנו לכוס קפה (מר מאד, הם יודעים להכין תה…) ולהתבוננות רגועה בנוף. אחר כך עצרנו ליד מישהי שמכרה משהו מוזר שנראה כמו פרח גדול מאובן או לחילופין דבש מגובש. התברר שזה באמת דבש, הוא באמת מגובש, ויש לו טעם של הדבש של פעם. גם כאן קנינו שקית אחת למזכרת ולטעימות בבית.
בערב אכלנו בגסטהאוס, ואחר כך גילינו שלילה בלי ירח וכוכבים יכול להיות מאד חשוך כשנמצאים על ההר באמצע סין, בלי תאורת רחוב כמו בארץ.
בטיול בכפר גיליתי (אמא נשארה לנוח) שיש הרבה צעירים שחזרו למקום, יש עבודה כי יש פיתוח אדיר של תיירות, ומסתבר שיש אפילו מסעדה פתוחה בערב וחבר'ה צעירים שיושבים ונהנים. פגשתי מדריכת טיולים מקומית שנתנה המון טיפים לגבי המשך הטיול ביאנגשו, שנוצלו היטב בהמשך.
כל התמונות של המשך היום הזה נמצאות באלבום בלחיצה על הקישור.
