איזה יופי לרדת כמה מדרגות למרחב האוכל של המלון שמארח אותנו, עם צוות מלא חיוכים על הבוקר, אוכל טעים וחברה טובה. ככה התחלנו את היום ברגוע, מתכננים לאן ללכת ומה לראות ביום הראשון של הטיול, מתוך החלטה ללכת ברגל כמה שאפשר, לא יותר מדי וכן שיהיה מעניין.
המסלול – ממש פשוט, ללכת ברחוב ויטושה שהצצנו לתוכו אתמול, להמשיך עוד קצת ולראות מה יש בדרך אחרי בית המשפט שעברנו אתמול, אולי שוק, אולי כנסיה… בעיקר אנשים ורחוב ולהרגיש את הדופק התיירותי של העיר.
וככה יצא שהלכנו ברחוב והתפעלנו מהחנויות, האנשים, העצים והצל (היה חם), עברנו את בית המשפט (בפעם הראשונה) עם האריות המרשימים בחזית והגענו לכנסיה ראשונה – Cathedral Saint Nedelia. כמה מדרגות ונכנסנו פנימה, לא צילמנו אבל כן התרשמנו מהקדושים, הזהב והעיקר הציורים שבקושי רואים כי םה ישנים ועכורים מרוב מאות שנים של תאורת נרות מפייחת. מה שכן – קריר ונעים, אז ישבנו קצת לנוח. יצאנו משם לצעידה קצרה ביותר כדי לראות עוד כנסיה שנמצאת בחצר פנימית של בתים. הגענו, עמדנו ורק הסתכלנו מלמעלה על Sofia Church of St. George כי יותר מדי מדרגות מנעו מאיתנו להסתכל מקרוב, וגם… מלמעלה זה יותר יפה. מה שכן, היה ממש חם אז אני (נועה) שלפתי את השמשיה והסתובבתי לי בחדווה, בלי לדעת שככה אני מזמינה את הגשם העתידי.
חזרנו לרחוב הראשי בלי אפשרות להתאפק מלצם את הרכב של ג'יימס בונד אבל באדום (אוסטין מרטין, למי שלא הבינו את הקטע) והמשכנו בדרך, ציורי קיר יפיפיים על בניינים ישנים, מטרו שחוצה את הרחוב אז יורדים למטה (שוב מדרגות) כדי לעלות למעלה בצד השני (מדרגות…) על מנת לחצות את הכביש ולהגיע לשוק העתיק המקורה, שהיום הפך להיות סופר רגיל אבל עדיין מיוחד, בעיקר עם מיזוג אויר מעולה וספסלים לנוח באמצע הקניות. לא שקנינו הרבה, אבל נהננו מהחוויה, ואפילו אכלנו שם משהו קליל לצהרים (עממי, פחות מומלץ).
יצאנו למסע חזרה, חלפנו על פני המסגד שנמצא מול השוק, ירדנו מדרגות, עלינו חזרה, חלפנו על פני בית המשפט והפעם קרוב לאריות, האויר נעשה קריר ונעים ומעונן משהו וחזרנו לויטושה מתוך כוונה להגיע למלון, אלא שבדרך היו ארטיקים שקשה לסרב להם, לא סירבנו, וככה יצא שישבנו ברחוב כשהתחיל הגשם.
כמו אתמול שירד גשם בצהרים, גם היום הוא התחיל בעדינות ולא קר אלא פשוט רטוב משהו, כך שהיה ממש נעים לשבת מתחת לעץ שסיפק הגנה ראשונית נהדרת, וכשהוא הפסיק את השירות והתחלנו להרטב, נכנסנו לחנות ליד, שבמקרה הכילה בדיוק את השמלה שסבתא רצתה לעצמה. ככה יצא שגם אכלנו ארטיק, גם ישבנו בגשם וגם קנינו שמלה. צהרים מספקים בהחלט.
נגמר הגשם, חזרנו למלון למנוחת צהרים שהתארכה לה, ואז קפה של אחר הצהרים עם תכנון לצאת אחר-כך, אלא שהתחיל ברד מטורף בחוץ, מפתיע ומפעים, כך שנשארנו לשבת שם ולהנות מאחר צהרים שקט וסוער בו זמנית.
בלי לשים לב הגענו לערב, החלטנו ללכת למסעדה שזכרנו מהביקור הקודם (8 שנים אחורה) וראינו שעדיין קיימת וממש קרובה למלון. כשהגענו ירדנו למרתף כי שם הכי יפה, הזמנו אוכל לפי המלצת המלצרית – נקניק עוף שהם מכינים במקום ותבשיל הודו מסורתי, לצד חסה לצמחונית שבחבורה. היה המון אוכל, היה טעים, הגיעו הנגנים שהצחיקו אותנו כשרצו לנגן הבה נגילה (סירבנו בתוקף) ובמקום זה ניגנו מוזיקה מרוממת ועליזה, ואחרי שאכלנו יותר מדי התגלגלנו חזרה למלון לעכל ולישון.
