"לאכול אצל רפי"… כי היינו שם ב-2018 והיה נחמד. זו היתה אחת המחשבות שלנו ואיכשהו שכחנו אותה, עד שהגענו לסופיה ונזכרנו, ואכן הגענו לרפי.
אבל לפני כן קמנו באמצע הלילה כדי להגיע לשדה התעופה ולהתקבל בברכה על ידי השירות המעולה שנותן למבוגרות כמו סבתא דרורה שירות VIP מדהים, עם שירה שליוותה אותנו עד הכניסה לדיוטיפרי. עם שירות כזה לא צריך יותר כדי להתחיל את הטיול ברגל ימין.
אחר-כך טיסה, הגעה, דרכונים ומונית (צהובה, כדי שלא יעבדו עלינו, 15 יורו) והגעה למלון המקסים Art O'tel שבחרנו ובאופן פלאי אפילו יותר נעים מהתיאור.
התקבלנו בברכה על ידי פאם ודיאנה, שעשו מעל ומעבר כדי למצוא עבורנו את החדרים המתאימים, שידרגו לנו את מה שרכשנו בהתחלה, דאגו לנו לאספקה של בקבוקי מים, ולא הפסיקו לדאוג שנהיה מרוצים. מדהים.
מזג האויר חם (היה גל חום בשבוע שעבר) ופתאום התחיל לרדת גשם, מזל שהיינו בחדרים במנוחה קצרה וחידוש כוחות, הרגשה נהדרת של חו"ל על ההתחלה.
התאוששנו, שתינו קפה במלון (חופשי לאורך כל הימים) ויצאנו לגלות את שדרות ויטושה, להכיר את הסביבה, רעבים מכל היום – מצאנו את רפי וישבנו לאכול.
האוכל היה טעים, השדרה מפוארת, מזג האויר מצוין, מתחילים להרגע מהקצב של ישראל ונכנסים לקצב של סופיה.
קינחנו את היום בהליכה איטית למלון דרך רחובות צדדיים, מלא פאבים, פיצריות (עם פיצות ענקיות ומשולשים גדולים) ואפילו מצאנו סופר לידל מקומי וכמובן נכנסנו לבדוק שיש להם כל מה שאנחנו לא צריכים.
חזרנו מותשים, לילה של שינה טובה ונגמר היום הראשון.
המקומות שאנחנו מתחילים להכיר –
מלון Art O'tel – צוות אדיב ברמה אחרת, מרחב מקסים (מיזוג, מעלית, אוכל טעים ואפילו הפי-האוור בערב) https://www.artotel.bg
מסעדת רפי – אוכל מכל הסוגים כמעט, לכולנו היה מה לאכול. יש כמה כאלו ברחוב, אנחנו היינו כאן.
