השכמה ב 3:30 שמאד התאמירה לציפורי השיר ולסבתא דרורה ואיתן, התארגנות יעילה, שקית עם ארוחת בוקר מצוות המלון – לאחר תישאול מקיף מה בדיוק אנחנו רוצים לאכול ואריזה מדוייקת עם שמות על כל סנדויץ…
מונית גדולה שמכילה הכל באדיבות המלון (שילמו עבורנו כחלק מהאירוח המדהים שקיבלנו) ונסיעה ברחובות השקטים של סופיה. עלה לנו 15 יורו כולל טיפ לנהג, וכולל שיחה בדרך כי הוא אפילו דיבר קצת אנגלית.
הגענו לטרמינל 1 הקטן, ביקשנו סיוע בהתחלה אבל הבנו שעדיף פשוט ללכת לאן שצריך כי הטרמינל ממש קטן. האיש שעוזר בא לקצר לנו תהליכים בביקורת דרכונים, אבל הקטע המצחיק שהקפה והדיוטי נמצאים לפני הביקורת, ואחריה זה רק ללכת עוד כמה מטרים לאולם המתנה צפוף, אז אמרנו תודה, שיחררנו אותו ושתינו קפה של בוקר, עברנו את הדרכונים (בלי תור כי פשוט אין הרבה אנשים) וירדנו לאולם. עוד לפני שהספקנו לשבת הוא חזר והציע לעבור מיד לרכב עם מעלית שמוביל את מי שמתקשים בהליכה ראשונים למטוס. לא סירבנו, כמובן, יצאנו בעליזות לרכב המעלית מחכים לשבת במקומות שלנו, ואז הגענו למטוס וחיכינו שיפתחו את הדלת. חיכינו, חיכינו, ראינו את השמים מתבהרים לזריחה, חיכינו, וכשהאוטובוס הראשון כבר הגיע – פתחו לנו את הדלת ונשמנו לרווחה שאפשר לשבת בנחת.
אז השירות סבבה, לא הצטופפנו באוטובוס עם כולם, אבל צריך לזכור שיש המתנה ארוכה במעלית הזו עד שמאפשרים להכנס למטוס.
וזהו בעצם. טיסה מהירה (הטייס לחץ על הגז, הקדמנו ברבע שעה), הרכב חיכה לנו ביציאה, והחום הישראלי חיבק אותנו באהבה כי הנה חזרנו הביתה.
קרדיטים
מלון Art O'tel
יש מלא מלונות קרובים לויטושה, לפני כמה שנים היינו במלון עם שם דומה והתאכזבנו, הפעם גילינו אוצר של ממש!
Art O'tel – מלון קטן ונעים ומרווח, מעוצב באופן צבעוני ומשעשע, את החדרים שידרגו לנו על ההתחלה, קיבלנו חדר עם מרפסת נעימה ואמא קיבלה חדר זוגי גדול ונעים במקום חדר יחיד שהזמנו. המיקום מעולה, רחוב מקביל לשדרה הראשית, מרכזי אבל שקט, בתוך הרחובות הקטנים הישנים של סופיה.
היינו שם שבוע שלם אז יצרנו קשרים נהדרים עם הצוות, בעיקר עם דיאנה שעשתה מעל ומעבר כדי לגרום לנו להרגיש רצויים במקום, עזרה בעיצות ורעיונות, והיתה שם בשבילנו.
המלון ממש באמצע העיר ואפילו יש חנייה אם מזמינים מראש (מאתגרת קצת, חלק מהחוויה). ארוחת בוקר עשירה יחסית למה שהתרגלנו, ומהתחלה טרחו ליידע כל ערב לגבי האוכל שיש שם כחלק מהשירות, שלא נשכח שיש Happy Hour עם שתיה ונישנושים, ומסתבר שאנשים באים למלון במיוחד בשביל זה, שירות שמשנה את החוקים, כי הנה יש גם ארוחת ערב סמלית במלון שמשלימה את האירוח.
היה כל-כך נעים שאם נחזור לסופיה, בטח נגיע לשם שוב.
רוני הישראלי שלנו בסופיה
רוני שקד – שעזר לנו לשכור רכב כשבמערכת היה כתוב שאין יותר מכוניות מהסוג שרצינו, כמה דקות והכל סודר ברוגע וביעילות.
שכמעט נעזרנו בו לטיולים (ובסוף החלטנו להיות עצמאיים),
שהזמין אותנו אליו לבנסקו (בפעם הבאה…)
ועם הפאשלה של הרכב התקול – הוא היה שם בשבילנו והכל עבר חלק.
מסעדות
חזרנו לרפי, היה טעים. אכלנו במסעדה שהיינו בה לפני כמה שנים וגם היה בסדר, אבל הכי טעים היה במסעדה הקרובה למלון, לא ברחוב הראשי, שאכלנו בה ביום האחרון לצערנו, כי אין ספק שהיינו חוזרים לאכול בה שוב.
מסעדת דיווקה שנמצאת כאן.
Divaka Дивака – Sofia Center, William Gladstone St 54, 1000 Sofia, Bulgaria
