אנחנו כבר בהרגלי יום-יום כאילו גרים כאן שנים – ארוחת בוקר, מנוחה ועיכול, ואני יצאתי לטייל ברחובות ומצאתי כל מיני חנויות קטנות של אנשים יצירתיים, עוד כמה מרחבים נחמדים שנחקור לעומק בפעם הבאה.
אחרי מנוחה קצה יצאנו להפרד מרחוב ויטושה, עם עוד קצת קניות של יום אחרון לטיול ולהמשיך לארוחת צהרים. דיאנה המליצה על מסעדה ממש קרובה שנחבאת בין הבתים, עם אוכל מקומי טעים. ניסינו וגילינו שהיה לנו טעים ביותר, מסעדה שהיינו חוזירם אליה שוב אם היינו נשארים עוד קצת. לא רק שהאוכל טעים גם המחירים ידידותיים להפליא.
חזרנו למלון למנוחה, ואני שחיפשתי מזוודה, מצאתי את עצמי מגיעה לקניון פרדייז הענק, הולכת שם לאיבוד ובניגוד לשם של הקניון ולעובדה שהוא אכן מהווה גן עדן לקניות ולישראלים שבאים למצוא דברים זולים, בשבילי זה היה סיוט קטן אז החלטתי לקצר את התענוג, לוותר על המזוודה ולחזור במטרו למדרחוב ולמלון. איזה מטרו! איזו תחבורה ציבורית נוחה יש להם!!! לקנא ממש.
כבר ערב ואנחנו באריזות והתארגנות, נשארים במלון לארוחת ערב של הפי-האוור כרגיל – קפה של ערב, קצת נישנושים ופירות, ושינה מוקדמת כדי לקום באמצע הלילה לטיסת בוקר מוקדמת… והביתה.
